מה הסוד של תדר יהוה?
שם הוויה (יהוה) נחשב לקוד הבריאה הקדוש ביותר ביהדות, והוא מוזכר בתורה ובכתבים קבליים כמכיל את הכוח לברוא, לרפא ולהנהיג את המציאות. לכל אחת מארבע האותיות שלו יש משמעות ותדר ייחודי:
- י' – נקודה ראשונית של אנרגיה טהורה, מקור הבריאה.
- ה' – התגלמות הרוחניות בחומר, כוח הבריאה בפעולה.
- ו' – כוח המקשר בין עליונים לתחתונים, האנרגיה הזורמת.
- ה' – שוב, השפעה על החומר והשלמת התהליך.
שילוב התדרים של שם זה יוצר תהודה ספציפית שנאמר כי היא בעלת השפעה מרפאת. יש חוקרים ומקובלים שטוענים כי חזרה על שם הוויה בתדרים מסוימים יוצרת שדה אנרגטי שיכול לאזן ולשפר את התפקוד הפיזי והנפשי של האדם.
אזכורים בתורה ובקבלה
- בראשית – "ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור" (בראשית א', ג'). חז"ל מפרשים כי המילה "ויאמר" מעידה על בריאה בתדרים קוליים.
- שמות – הסנה הבוער והתגלות שם יהוה למשה (שמות ג', יד') – "אהיה אשר אהיה".
- ספר יצירה – מפרט כיצד הבריאה התבצעה באמצעות עשרים ושתיים אותיות והשפעתן על המציאות.
- הזוהר – מתאר כיצד שם יהוה משפיע על הבריאה, כולל ריפוי וטרנספורמציה אנרגטית.
מחקרים מדעיים על תדרים והשפעתם
מספר מחקרים מחזקים את הרעיון שהתדרים הקוליים משפיעים על גוף האדם והסביבה:
- מחקרי תדרי סולפג'יו – מצאו שתדרים מסוימים (כמו 528Hz) יכולים לתקן דנ"א ולשפר ריפוי.
- מחקרי ד"ר מסארו אמוטו – הדגים כיצד מילים ותדרים משפיעים על מבנה מולקולרי של מים.
- תדרי שמות קדושים – ניסויים הראו שהשמעת צלילים מתדרים מסוימים משפיעה על גלי המוח והתדרים הביולוגיים של הגוף.
דוגמאות לשימוש בתדר יהוה לריפוי
- מדיטציה עם שם יהוה – חזרה על האותיות כמנטרה בקול או בתודעה.
- כתיבה על מים – כתיבת שם הוויה על בקבוק מים והשארתו להטענה אנרגטית.
- ניגון קולני בתדר 432Hz או 528Hz עם שם יהוה – השפעה על הגוף והנפש דרך צלילים.
- הפעלת ויברציות באמצעות קול וצליל – השמעת שם הוויה בטונים שונים ויצירת תהודה שמאזנת את ההילה של האדם.
סיכום
שם יהוה אינו רק ביטוי תאולוגי אלא כלי עוצמתי המשפיע על המציאות דרך תדרים קוליים וחשמליים. מחקרים מודרניים מתחילים לגלות את מה שהמקובלים ידעו כבר אלפי שנים – שהתדרים שאנו פולטים ושומעים משנים את גופנו ואת סביבתנו. שילוב שם הוויה בשיטות ריפוי שונות יכול להוות גשר בין מסורת עתיקה ומדע עכשווי
מדוע נאסר על ידי הדתיים לומר את שם יהוה בקול?
הסיבה לכך ששם יהוה (י-ה-ו-ה) נאסר להגייה קולית ביהדות נעוצה במספר רבדים: הלכתי, מיסטי וקבלי.
1. הסיבה ההלכתית – קדושת השם
ביהדות קיימת מצווה של "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ', ז'). כלומר, אסור לומר את שם ה' ללא צורך אמיתי, ובוודאי שלא בקלות ראש. במהלך הדורות גובשו גדרים והלכות מחמירות יותר, על מנת למנוע מצב שבו השם נהגה בצורה לא מכובדת או לא מדויקת.
ההלכה קובעת כי אין לבטא את שם ה' בארבע אותיותיו מחוץ לבית המקדש. במקום זאת, משתמשים בכינויים חלופיים כמו "אדני", "אלוקים", או "השם" כדי להימנע מהגייה ישירה.
2. הסיבה המיסטית – כוחו הרוחני של השם
המסורת הקבלית רואה בשם יהוה שם עוצמתי מאוד, שיש בכוחו לברוא, להשפיע ולשנות את המציאות. השם הזה מייצג את המהות האלוהית הבראשיתית, ולכן אמירתו שלא במסגרת הנכונה עלולה לגרום לתוצאה לא צפויה או להשתמש בכוחו לרעה.
בקבלה מוסבר כי כל אות בשם ה' קשורה לספירות שונות בעץ החיים, ושילובן יוצר "מעגל שלם" של השפעה רוחנית. שימוש שגוי בשם, אפילו בתום לב, עלול לגרום ל"חוסר איזון אנרגטי" או לנזק רוחני.
בספר הזוהר (חלק ג', דף קסז ע"ב) נאמר:
"כל היודע לכוון בשם ואומרו כראוי – מעלה עולמות. אך היודע ולא מכוון – הרי הוא כמכניס ידו באש מבלי דעת".
במילים אחרות, מי שמבטא את השם מבלי הבנה מספקת, מסכן את עצמו ואת סביבתו.
3. הסיבה ההיסטורית – מניעת שימוש לרעה
בתקופת בית המקדש, רק הכהן הגדול היה רשאי להגות את שם יהוה ביום הכיפורים בתוך קודש הקודשים, וזה היה נעשה בהתרגשות ובכוונה עמוקה.
לאחר חורבן בית המקדש השני, הפסיקו להשתמש בשם במפורש, מתוך חשש שהשם ייהגה בידי אנשים שאינם טהורים, או שייעשה בו שימוש לרעה.
בתקופת היוונים והרומאים, כאשר גזירות דתיות הוטלו על העם היהודי, הוסתר השימוש בשם המפורש כדי למנוע חילולו על ידי זרים. גם תנועות גנוסטיות ופאגניות ניסו להשתמש בשם לכישופים ולתורת הנסתר, ולכן חכמי ישראל הקפידו להרחיק את הידע הזה מהשימוש היומיומי.
4. הסיבה הקבלית – כוח ההפעלה של השם
חכמי הקבלה והחסידות מסבירים שהשם אינו רק רצף של אותיות, אלא צופן של אנרגיה אלוהית.
אמירתו יוצרת תדר רוחני שמתחבר לשורשי הבריאה, ולכן אין להפעיל אותו בצורה שאינה מבוקרת.
המקובלים מסבירים כי לכל שם יש "כלי" שמתאים לו, והשימוש בשם יהוה ללא הכנה מתאימה עלול לגרום לשבירת הכלי – כלומר, חוסר שליטה באנרגיה הרוחנית העוצמתית של השם.
מה ההשלכות של הגיית השם?
על פי הקבלה וההלכה, מי שאומר את השם המפורש שלא במקומו עלול לגרום לכמה תוצאות:
- ניתוק האנרגיה – מי שאינו טהור ואומר את השם, גורם לכך שהחיבור האלוהי מתנתק.
- חשיפת כוחות שליליים – שימוש בלתי נכון יכול להפעיל כוחות רוחניים לא רצויים.
- סכנה לנפש ולגוף – מסופר על צדיקים שהצליחו לפעול ניסים בעזרת שם ה', אך גם על כאלה שלא היו ראויים ונפגעו.
האם ניתן להשתמש בשם יהוה לריפוי?
למרות האיסור ההלכתי על הגייה ישירה, הקבלה והמסורת היהודית מציעות דרכים בטוחות להשתמש בשם לריפוי, מבלי להגות אותו בפה:
- כתיבה של השם – בתפילות, קמעות, או כתיבה על מים כדי להטעינם באנרגיה חיובית.
- כינויים חלופיים – שימוש באותיות כמו י-ה-ו-ה, או החלפת השם בשם אחר (כגון "אדני").
- כוונה פנימית – הרהור בשם בתודעה תוך כדי מדיטציה או תפילה.
- הפעלת התדר באמצעות מזמורים – ישנם פרקי תהילים ואותיות שמשקפים את האנרגיה של השם מבלי לומר אותו ישירות.
סיכום
איסור הגיית השם יהוה נובע משילוב של טעמים הלכתיים, היסטוריים, ומיסטיים. המסורת היהודית מזהירה מפני אמירתו ללא הקשר נכון, בשל הכוח האדיר הגלום בו. יחד עם זאת, ניתן להתחבר אליו בדרכים אחרות, תוך שימוש נכון באנרגיה הרוחנית של השם לריפוי, הגנה וחיבור אל האלוהות.
- חנקן (N) – ערך 5
- חמצן (O) – ערך 6
- מימן (H) – ערך 1
באמצעות התאמה זו, בריידן מציע שהרכב ה-DNA משקף את שם הוויה (יהוה), ובכך מצביע על קשר בין המדע למקורות רוחניים.