הבדל בין המים לשאר החומרים בעולם

כל המתכות וחומרים בעולם ככל שהם מתחממים יותר, כך הם מתרחבים יותר. וכן ככל שהם מתקררים יותר, כך הם מתכווצים ונדחסים יותר.

לכן היינו מצפים לפי ההיגיון לחשוב שמים יהיו דומים בתכונה שלהם לשאר החומרים, אלא שלא.

דווקא ככל שהמים בטמפרטורה נמוכה יותר, הם מתרחבים יותר. קשרי המימן מתרחקים יותר אחד מהשני.

לכן כשהנהרות והאגמים קופאים, הקרח נעשה קל יותר ועולה וצף למעלה. אבל המים שמתחתיו ממשיכים להיות במבנה מימי, כדי שכל מה שמתחתיו יוכל להמשיך לחיות.

ועל זה נאמר (איוב לז י) "מנשמת אל יתן קרח ורוחב מים במוצק". דווקא כשהמים קופאים הם מתרחבים, והקרח באגמים נעשה מוצק ועומד על גבי המים הקרים.

מה קורה למי ששותה את המים עם אנרגיית נקודת אפס?

המים שאנו רגילים לשתות כל הזמן, נמצאים בחוסר איזון. הם אינם מסודרים מבחינה אנרגטית ומגנטית. לכן התדר של המים שאנו שותים הוא מאד נמוך בגוף.

אבל אם נשדרג את איכות המים בגוף שלנו, נגיע לסדר גאומטרי מאורגן.

ככל שהמים נמצאים במצב צבירה של אנרגיית נקודת אפס, הם יכולים לדחוס לתוכם יותר מידע וזיכרונות.

זה כמו השדרוג האינטרנטי שבסיבים האופטיים, שמאפשרים הולכת מידע מהירה יותר באותות החשמליים. כן התקשורת הבין תאית בגוף נעשית טובה יותר.

מים נושאים מידע וזיכרון קוסמי שמכילים בתוכם ריפוי. ככל שהמידע במים מגיע מהר יותר לתאי הגוף שהם היעד שלהם, אז כל איברי הגוף יהיו נמצאים בתזמון אחד עם השני. כגון הולכת דם ואותות עצביים.

המבחן האמיתי של מים, זה כמה מהר הוא נכנס לתוך התא.

אבל ככל שהמים קשים וקשורים יותר למתכות, כך המידע שבמים פחות יכול לעבור לגוף.

העיכוב הזה גורם למחלות.